#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאמר ר' יהודה אימתי ובד&quot;א במשנה, האם כוונתו לפרש או לחלוק ?	אימתי לפרש, ובד&quot;א פליגי אמוראי אי לפרש או לחלוק.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משחק בקוביא ודומיו פסולים לעדות ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ור' יהודה דאמר אימתי במשנה, האם לפרש או לחלוק ?	לר' יהודה דמתני' רק כשאין להם אומנות אחרת פסולים, לר' יהודה משמיה דר' טרפון דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה פסולים בכל עניין, דחשיבא גזילה, דלא סמיך דעתיה ליתן.</p><p dir='rtl'>ובמתני' דאמר ר' יהודה אימתי הוא לפרש, ורבנן דפליגי עליה בברייתא, היינו כר' טרפון.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם נקט במתני' דהעירוב למי שילך לבית האבל ובית המשתה, ומאי קמ&quot;ל רב יוסף ?	רב יוסף אמר דאין מערבים אלא לדבר מצווה. ואמרינן דהיינו דלא איירי אלא בבית האבל והמשתה.</p><p dir='rtl'>אך אמרינן דלולא דברי רב יוסף היה אפשר לפרש דאורחא דמילתא קתני, וזה קמ&quot;ל רב יוסף.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש להוכיח מהא דל&quot;מ במתני' זיכוי העירוב אלא למי שקיבל עליו מבעוד יום, דאין ברירה ?	י&quot;ל דכוונת המשנה דרק למי שהודיעוהו מבעוד יום מהני, משא&quot;כ למי שלא הודיעוהו ל&quot;ש ברירה, דאז ודאי לא ידע.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו קרוי קטן הצריך לאמו לעניין סוכה ? (2) ובאיזה גיל הוא ?	כל שנפנה ואין אמו מקנחתו. וי&quot;א כל שניעור ואינו ממשיך לקרות אמא אמא עד שתבוא.</p><p dir='rtl'>והוא בגיל ד' או ה'. [וגבי עירוב אמרו גיל ו', ולמסקנת הגמ' היינו היכא דהוא בלא אביו].	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה התי' להא דרב אסי אמר דקטן עד בן שש יוצא בעירוב אמו, ובברייתא תניא דרק בצריך לאמו, וגבי סוכה אמרינן דצריך לאמו הוא בן ד' וה'? ס""ד ומסקנא."	רב יהושע בריה דרב אידי פי' דאין כוונת רב אסי דמהני ליה עירוב אמו, אלא דהיכא דעירב אביו עבורו לצד אחד, ואמו עירבה עבורו לאחר, הולך אחר אמו.</p><p dir='rtl'>ומקשינן מברייתא דעד בן שש מהני ליה העירוב. דמפורש דלכה&quot;פ בן ה' א&quot;צ זיכוי. [דליכא למימר ע&quot;י זיכוי, דמשמע דדינו כבן שנה ושנתיים דא&quot;צ לערב לו כלל].</p><p dir='rtl'>ולזה מפרשינן דברי רב אסי כפשטן, [ובברייתא עד בן שש עד בכלל], ואע&quot;ג דבסוכה חשיב א&quot;צ לאמו מבן ד' וה', הוא כשאביו עמו, ובבן שש כשאין אביו עמו.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול אדם לערב לבנו ובתו הקטנים וגדולים, ועבדו ושפחתו עבריים וכנעניים, ואשתו, לדעתם, וכשמחו, וכשעירבו למקום אחר ?	"לדעתם יכול בכולם. וכן בסתמא.<p></p><p dir=""rtl"">כשמחו או כשיערבו למקום אחר דהו""ל מחאה, יכול רק בקטנים וכנעניים, ולא בגדולים ועבריים ואשתו.</p>"	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' סעודות צריכים לעירוב, כמזונו בחול או בשבת ?</p><p dir='rtl'>וכמי סברו רבה ורב יוסף ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ואלו כיכרות הן ?	לר&quot;מ בחול, דבשבת אוכל יותר מערבות המאכלים. לר&quot;י בשבת, דבחול אוכל יותר דיש רק ב' סעודות. ולכו&quot;ע הלכו בעירוב להקל.</p><p dir='rtl'>רבה ורב יוסף כר&quot;מ, דרווחא לבסימא שכיח.</p><p dir='rtl'>והם תרתי ריפתא איכרייתא, או תרתי ריפתא נהר פפא.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה גודל סעודת עירוב לר&quot;ש ורבי יוחנן בן נורי, ואיך מתאים הא דקרובים דבריהם להיות שווים עם החשבון ?	לר&quot;ש בככר של שליש קב יש ג' סעודות (דעירוב). ונמצאו ט' לקב.</p><p dir='rtl'>לריב&quot;נ סעודה חצי ככר של פונדיון, לד' סאים בסלע. </p><p dir='rtl'>ולפי החשבון דמ&quot;ח פונדיונים לדינר, היינו אחד מי&quot;ב בסאה, שהוא חצי קב. ומקשינן דא&quot;כ אינם קרובים, דלריב&quot;נ ד' סעודות בקב, לר&quot;ש ט'.</p><p dir='rtl'>ומסקינן דצא מהם מחצה לחנווני, ונמצא הככר של רבע קב. ונמצאו ח' בקב, ודמי לר&quot;ש.	<br/>עירובין דף פב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה בדברי ר' חסדא אי צא מהם מחצה לחנווני, או שליש ?	"ביהיב בעה""ב ציבי שליש, ביהיב חנווני מחצה."	<br/>עירובין דף פב		
